מה עושים עם הכאב?

פחות משבוע לאחר תשעה באב, יום של אבל וחורבן,

מגיע ט"ו באב,

שהיום רגילים לקרוא לו 'חג האהבה'.

וזה לא המצאה מודרנית!

במקורות מופיע ט"ו באב כיום של שמחה, בניין. זוגיות, משפחה וחתונה:

"לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים,

שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ....

וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים.

וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה."

דווקא אחרי תשעה באב:

'שא נא עיניך'- צא מהכאב, מהעצב, מהחורבן, מהחוסר,

ותראה את התקווה, את העתיד, את הבניין שמתחיל להתרקם.

דווקא בימים אלה, בטלטלות העוברות עלינו בשנים האחרונות,

נרים את העיניים מהכאב ומהאבלות ולפעול לתקומה, לבניין. ובמיוחד ליצירת זוגיות ולבניית בית!